דראושה נ' ערין, השקעות ובניה בע"מ

פסק דין

בפתח הדברים, הריני להתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה, עיכוב שנבע מהצורך לתעדף משימות בבית משפט עמוס לעייפה (ואף על פי כן – עיכוב גדול מכפי הראוי והרצוי).

בפני התנגדות לביצוע 2 שיקים, ע"ס 27,500 ₪ ו-28,075 ₪, שנמשכו על ידי המבקשת לפקודת המשיב, חוללו על ידי הבנק הנמשך (הראשונה עקב ביטולה והשניה בהעדר כיסוי), והוגשו לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 08-08573-13-3).

עפ"י ההתנגדות, שנתמכה בתצהירו של מר יוסף ראבי (להלן – "ראבי"), מנהל המבקשת, התקשרו הצדדים בהסכם, על פיו היה על המשיב לבצע עבור המבקשת עבודות אינסטלציה וביוב באתר בניה באזור הקסטל ליד ירושלים (להלן – "האתר"). המבקשת שילמה למשיב למעלה מ-500,000 ₪ על חשבון עבודתו, ובין היתר מסרה בידיו, קודם להשלמת העבודה, את השיקים נשוא תיק זה, המגיעים לסך כ-50,000 ₪ ומע"מ. אלא, שהמשיב הפסיק את עבודתו באתר קודם להשלמתה, והמבקשת נאלצה לבטל את שני השיקים האחרונים. בדיקת האתר לאחר עזיבתו העלתה כי קיימים ליקויים שונים. לתצהיר צורף, כאסמכתא, העתק מכתב דרישה שכתב ראבי למשיב, בשם המבקשת, ובו הוא מפרט אותן טענות.

המשיב ויתר על חקירת ראבי, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

המבקשת חזרה על טענותיה, ביקשה לייחס משקל לתצהירו של ראבי, משלא נחקר, וטענה כי העובדות שהובאו בתצהיר מקימות טענת הגנה של כשלון תמורה מלא. היא אף הוסיפה וצרפה מסמכים נוספים, שלא כדין, וברי כי לא אוכל להתייחס לאלה בהחלטה זו.

המשיב טען, כי גם בלא חקירה, אין תצהירו של ראבי מגלה הגנה נגד התביעה השטרית, באשר בניגוד לטענת המבקשת, העובדות להן הוא טוען אינן מקימות אלא טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, ובו אין די כדי להתגונן מפני תביעה שטרית. עוד טען המשיב, כי הבקשה והתצהיר לוקים בחוסר פירוט, הן של הסכומים הרלבנטיים לאותה עסקה נטענת, הן של הסכומים האמורים לשקף את העבודה שלא בוצעה, לטענת המבקשת, והן בכלל, של כל הנוגע לאותה עסקת יסוד.

הדין עם המשיב, ודין ההתנגדות להידחות. בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:

"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...

"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן... גם הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו. ...בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה.

"...אמנם ההלכה היא, כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן להעלות טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, שכן אין למנוע בשלב זה העלאתה של טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד, ואין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו... אולם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות בתצהיר, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו..."

במקרה שבפנינו, נותרה גרסת המבקשת, מפי ראבי, עמומה ובלתי ברורה. לא ידוע מה היתה המסגרת להתקשרות, ומה היה היקפה; מה היה צריך המשיב לעשות, ומתי; מה לליקויים הנטענים ולהתחייבויותיו; מה תוצאת אותם ליקויים; מה היתה התמורה, ומה היו תנאי התשלום; מה הקשר, אם בכלל, בין השיקים המדוברים לבין העבודות המסוימות אותן לכאורה לא השלים המשיב, ומה בפועל היו אותן עבודות שלא הושלמו; ועוד כהנה וכהנה.

אמנם, ראבי לא נחקר, אך כבר ראינו בקטע שצוטט, כי אין באי-החקירה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מלכתחילה – וכל שיש בו הוא טענות סתמיות, עליהן נכתב כי אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאתן.

צודק המשיב, כי בטענות כפי שהועלו אין כדי לבסס טענת כשלון תמורה מלא, או טענת כשלון תמורה קצוב; למעשה, אין בה אפילו מספיק כדי לקבוע אם היה כשלון תמורה בכלל, ואיזה היה.

בכגון דא, אין נותנים רשות להתגונן מפני תביעה שטרית, ודין ההתנגדות, כאמור לעיל – להידחות.

אני דוחה את ההתנגדות. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,800 ₪. הליכי הוצאה לפועל (תיק 08-08573-13-3), ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות, יחודשו.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: